גזר דין בתיק ת"פ 14760-04-12

1.         הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בהכרעת דין מיום 28/11/12, בביצוע עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחבלה בכוונה מחמירה - עבירות לפי סעיפים 332(2) ו- 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, עבירות של כניסה ושהייה שלא כדין והסעה שלא כדין - עבירות לפי סעיפים 12(1) ו- 12א(ג)(1א)(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952, עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא רישיון רכב תקף - עבירות לפי סעיפים 10(א) ו- 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961, וכן עבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה - עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת רכב מנועי, התש"ל- 1970.

הנאשם תושב כפר יאטה שליד חברון ואין לו אישור שהייה כדין במדינת ישראל. לנאשם אין ומעולם לא היה רישיון נהיגה לרכב מכל סוג שהוא. ביום 4/4/12, בסמוך לשעה 15:00, הנאשם נהג בג'יפ מסוג מיצובישי פג'רו ונכנס עימו שלא כדין מאזור חברון לתחומי מדינת ישראל. הנאשם הסיע בג'יפ מספר נוסעים, כאשר לפחות לחמישה מהם לא היה אישור שהייה כדין במדינת ישראל, וזאת במסגרת שירותי הסעות שסיפק שמטרתם לאפשר כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק וכאשר הנאשם גובה מהנוסעים כסף עבור ההסעה. לג'יפ לא היה רישיון רכב תקף והנאשם נהג ללא פוליסת ביטוח תקפה וזאת בנוסף לכך שנהג ללא רישיון נהיגה.

הנאשם נהג בג'יפ לכסייפה ולאחר מכן המשיך בנסיעה לחורה, כאשר במהלך הנסיעה הוא הוריד חלק מהנוסעים.

בסמוך לתחנת העיירות הוקם מחסום משטרתי לבדיקת כלי רכב. המחסום סומן כנדרש, השוטרים לבשו אפודות זוהרות של המשטרה וכן עמדה במקום ניידת שעל גגה הבהב אור כחול. בסמוך לשעה 17:50 הגיע הנאשם למחסום מכיוון חורה, ברכבו, ובו נוסעים שוהים בלתי חוקיים. השוטר מויאל סימן לנאשם לרדת לשול ולעצור לפני המחסום. בתגובה הנאשם סטה עם הג'יפ לשול הימני והחל בנסיעה איטית לכיוון המחסום, כך שניתן היה להבין שבכוונתו לציית להוראות השוטר. מויאל התקרב לג'יפ ונעמד בסמוך לפינה השמאלית קדמית של הג'יפ על מנת לבדוק רישיונות. לפתע הנאשם לחץ על דוושת הגז, נסע במהירות לעבר המחסום, פרץ אותו כשהוא אינו שועה לקריאתו של מויאל לעצור. פגיעתו של הג'יפ במויאל נמנעה אך בשל כך, שהשוטר מויאל הספיק לזוז הצידה והג'יפ עבר לידו. הנאשם נסע בפראות לכיוון באר שבע בכביש בינעירוני, כאשר הוא מאיץ את מהירות הנסיעה. ניידת המשטרה שהפעילה אורות כחולים מהבהבים, אורות החירום הצהובים וצופר החירום, החלה בנסיעה בעקבות הג'יפ.

הנאשם בניסיונו לברוח מהניידת נהג בכביש זה בפראות ובמהירות העולה על 150 קמ"ש, תוך שהוא עובר בפתאומיות מנתיב לנתיב ונוסע נסיעת עקלתון בין הנתיבים ותוך שהוא לא שועה להוראות השוטרים לעצור. רכב הנאשם סטה שמאלה, עבר למסלול הנסיעה הנגדי ונסע בו בניגוד לכיוון התנועה כך שאילץ את הנהגים בכביש לבלום בפתאומיות על מנת למנוע התנגשות עם רכבו של הנאשם אשר הגיח לפתע מולם. לאחר מכן, הנאשם שוב סטה שמאלה וירד מהכביש לכיוון השטח.

בשלב זה הצטרפה למרדף ניידת נוספת שהפעילו גם היא פנס כחול מהבהב ואת צופר החירום והשוטרים כרזו לנאשם לעצור. הנאשם שוב לא שעה להוראות השוטרים והמשיך בנסיעה מהירה בכביש עפר בתוך שבט אבו כף כשהוא נזרק מצד לצד בשל המהירות הגבוהה. תוך כדי נסיעה פרועה, מספר ילדים שהיו באזור חצו את כביש העפר והללו נאלצו לקפוץ לאחור וזאת על מנת לא להיפגע מרכבו של הנאשם.

במהלך הנסיעה הגיע רכב מול הנאשם, ובשל אופן נהיגתו הפרועה של הנאשם בכביש, נאלץ נהג הרכב לסטות לעבר השול, כדי למנוע התנגשות חזיתית בג'יפ. הנאשם המשיך בנסיעה בשטח עד שהגיע לכביש בינעירוני עלה על הכביש, פנה ימינה והחל בנסיעה מהירה לכיוון ערד. גם בכביש זה הנאשם נסע בפראות ובמהירות, כאשר עקף את כלי הרכב אשר נסעו לפניו וגרם להם לסטות לשול על מנת לא להיפגע על ידו. הנאשם חצה קו הפרדה רצוף, תוך שהוא גורם לכלי הרכב שנסעו בנתיב הנגדי לסטות לשול על מנת למנוע התנגשות חזיתית עם הג'יפ. הנאשם הגיע לצומת הכניסה לבסיס נבטים ופנה ימינה לכיוון הבסיס, כאשר הוא עוקף בדרך בפראות רכב ומאלץ אותו לסטות בחדות ימינה בכדי למנוע התנגשות ברכב הנאשם, עד שכמעט והתנגש בתחנת אוטובוס. בשלב מסוים של הנסיעה, הנאשם סטה עם הג'יפ שמאלה, ירד לשטח העפר, נסע בו עד שעצר ופתח את דלת הנהג, על מנת לברוח. בשלב זה סימן ובלילה בסיוע של שוטרים נוספים שהגיעו למקום, עצרו את הנאשם ואת הנוסעים בג'יפ.

2.         במסגרת הטיעונים לעונש עמד ב"כ המאשימה על חומרת מעשי הנאשם ועל חומרת נסיבות האירוע. כמו כן, טען שהנאשם פגע בצורה משמעותית בערכים המוגנים שקשורים בעבירות שבהן הורשע. לדברי התובע, הנאשם היה נחוש להימלט מהשוטרים, על מנת שלא יתפסוהו ויגלו את היותו שוהה בלתי חוקי. הנאשם היה מוכן לסכן בנהיגתו את חיי הנוסעים ברכב, את חיי השוטרים ואת חיי אנשים תמימים, הכל על מנת למלט עצמו מאימת הדין. מדובר בשרשרת ארוכה של עבירות, שאך במזל לא הסתיימה בפגיעות גוף.

לעומתו, עמד הסנגור על נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר הוא צעיר, בן 21, מאורס

ועומד לפני חתונה, נעדר עבר פלילי. במהלך הדיון אמר הסנגור, כי הנאשם, כשנתפס, הודה במשטרה, לקח אחריות ומביע צער.

לשאלת בית המשפט אם יש עתה תפנית בעמדת הנאשם והוא מודה בעבירות בהן הורשע, השיב הסנגור "הנאשם מודה בכל האירוע, אבל יש דברים שהתביעה הפריזה וניפחה רק כדי לעבות את כתב האישום". הסנגור טען, כי זו הפעם הראשונה שהנאשם נכנס בצורה לא חוקית לישראל. משפחתו שרויה במצוקה כלכלית ועל כן מתוך מטרה להתפרנס בכבוד, הוא הסיע שוהים בלתי חוקיים לישראל ונכנס שלא כדין. בסופו של יום לא נפגע שום אדם מהאירוע. כמו כן, הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו.

3.         לעניין מתחם הענישה סבר ב"כ המאשימה, כי המתחם ההולם במקרה מסוג זה נע בין 4 ל- 7 שנות מאסר. כמו כן, ב"כ המאשימה ביקש להשית גם מאסר מותנה, פסילה מלנהוג ברכב לצמיתות.

בנסיבות העניין, הסכימו ב"כ הצדדים בעת הטיעונים לעונש, כי בשל הפן הכלכלי של העבירות -רכבו של הנאשם יחולט, אך לא יושת קנס.

4.         כמפורט בסעיף 40ב לחוק העונשין, "העיקרון המנחה בענישה, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" כאשר חומרת מעשה העבירה, הינה בנסיבותיו.

בדברי ההסבר להצעת החוק  צוין, כי יחס הולם "מבטא את עיקרון הגמול".

נסיבות ביצוע העבירה חמורות. הנאשם סיכן בנהיגתו באופן ממשי את המשתמשים בכביש, את השוטרים ואת נוסעי הרכב תוך שהוא מביע זלזול בוטה ברשויות אכיפת החוק. הנאשם לא רק שסיכן כאמור את המשתמשים בכביש, את השוטרים ואת נוסעי  הרכב, אלא שהוא הסיע שוהים בלתי חוקיים ונכנס עימם שלא כדין לתחומי מדינת ישראל כשהוא מסיע אותם בתשלום וכל זה מבלי שיש לו רישיון נהיגה, רישיון רכב בתוקף ופוליסת ביטוח בתוקף. הנאשם הפר את הסדר הציבורי, את הסדר בכבישים וזלזל בחוקי המדינה. בנס האירוע הסתיים כפי שהסתיים, ללא פגיעות בגוף וברכוש. חומרה נוספת יש בכך שהנאשם כמעט ועלה על רגלו של השוטר במחסום, ורק תושייתו של השוטר עת הזיז את רגלו הביאה לכך שהוא לא נפגע.

5.         לפי סעיף 40 יג(א) לתיקון, יצירת מתחם הענישה בריבוי עבירות יהיה, כדלקמן:

"הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע".

מתחם הענישה בנסיבות האירוע, לאור הפגיעה הקשה "בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה", הפסיקה הנוהגת ונסיבות האירוע כפי שפורטו, נע בין 4 שנות מאסר ל